איך לעשות את המעבר משכירה לעצמאית ושגם הבנק יפרגן לך?
איך לעשות את המעבר משכירה לעצמאית ושגם הבנק יפרגן לך?

בס"ד

השבוע אחותי התקשרה
ובהתרגשות בישרה לי שהיא הפכה לעצמאית,
וכבר רשמית במס הכנסה.
ומתכננת לעזוב את העבודה,
יותר נכון, לא לחזור מחופשת לידה.
שלא תעיזי! סיננתי נחרצות, (כי איתה אני פחות עדינה…)
המחשבות טסות לי במח: " בעלה אברך, 7 ילדים…"
היא היתה בהלם, היתה בטוחה שחיכיתי כמוה לרגע הזה…
היא לא הבינה למה גם היא לא יכולה לפרוס כנפיים כמוני?
סוף סוף סיימה קורס דולה,
ורפלקסולוגית מוסמכת (היא אלופה, תאמינו לי!המלצה!)
ואפילו הספיקה לרכוש קצת נסיון על כמה לקוחות מפה לאוזן
פתחה תיק במס הכנסה, והכרטיסי ביקור בדרך…
מה עוד צריך??

הרגשתי שניפצתי לה את הפנטזיה,
שכנראה היא מפנטזת עליה כבר המון זמן…
תמיד רצתה להיות כמו אחותה הגדולה והעצמאית
אבל היא תמיד נשארה הקטנה, הבינונית, המרצה והצל של…
שמעתי את האכזבה, וכבר דמיינתי את השיחות שרצות לה בראש…
"למה עד שסוף סוף יש לי אומץ היא לא יכולה לפרגן?"
"למה גם לי לא מגיעים "החיים הטובים"?
"ולמה במקום לעודד היא שמה לי ברקסים?"
למה לכל העולם היא יכולה לעזור חוץ ממני"?
"הכל בגלל הכסף? בגלל שאני לא משלמת לה?"
ולמה היא חושבת שאני לא יכולה להיות כמוה?
במה היא יותר טובה ממני?
ולמה אני לא יכולה להיות כמו הגדולות?
שיש להן זמן למסעדות ובילויים
נסיעות לחו"ל וחופשות בארץ כל רבעון,
רכב חדש וכרטיסי אשראי שקונים הכל.

ולמה לא עכשיו להתפטר?
צברתי כבר מספיק כסף לפיצויים,
חופשת לידה זו אחלה הזדמנות, ויש אדרנלין,
ועכשיו זו ההזדמנות שלא תחזור לעולם,
עד שתכננתי שהפעם לא אחזור לעבודה,
אחרי שכבר מספיק שנים הייתי שכירה מטומטמת
והנה כבר רכשתי מקצוע ויש לי תעודה!
למה היא חייבת להרוס לי את זה???

אין לי מושג מה מכל אלו עבר לה בראש,
אבל מיד תיקנתי וריככתי את התגובה הספונטאנית הראשונית,
והתחלתי להסביר… ולקחת אותה שלב, שלב…
ולעזור לה לעשות את זה נכון, צעד, צעד.
ובגלל שהיא אחותי, אפילו שהייתי מאד עסוקה
נתתי לה הדרכה של יותר משעה ללא תשלום
ובגלל שהשיחה הזו לא קיימת רק בתוך המשפחה,
החלטתי לכתוב לתועלת הכלל…

אז אם גם את בצומת של ההתלבטות הזו,
אני מקווה מאד שתפסתי אותך בזמן,
עוד לפני שתעשי טעויות של מתחילות (כמוני בזמנו…)
כדי שתצליחי להיות עצמאית שווה שמרוויחה הרבה ולא רק כסף,
חשוב שתמשיכי לקרוא עד הסוף,
וכמובן אני האחרונה שאקצץ לך את הכנפיים,
ויוריד לך את הרוח מהמפרשים…
ואתן ממשות לשדים והפחדים,
כי מי כמוני אוהבת לעוף, גבוה רחוק ועצמאית.
ואני הכי עפה איתך, וכדי שתעופי הכי רחוק וגבוה ולאורך זמן.
כתבתי את כל זה לגמרי בשבילך.

אז החלטת שאת רוצה להיות עצמאית, ולפתוח עסק,
איזה יופי! ברכותיי!
מקווה מאד בשבילך שעדין לא עזבת את העבודה,
כי בשלב הזה, של התוהו ובוהו
יש עוד הרבה עבודת שטח לעשות,
ורצוי לעשות זאת בבטחון בתוך המסגרת עם תלוש..
ואני מציעה לקחת החלטה משמעותית כזו,
שיש לה השלכות לטווח ארוך,
בשקלול וראיה מרחבית ממעוף הציפור,
ואת ההחלטה חשוב שתקחי אחרי,
אחרי התסכול, והשגרה המעייפת והסיזיפית,
ואחרי הפנטזיה שהעצמאות תפתור לך את כל הבעיות:
הבוס על הראש שלא נותן אוויר… את נחנקת.
הסביבת עבודה הרכלנית והמעצבנת שגנבה לך את הפרטיות.
הנסיעות והריצות בבוקר שלא נותנות לך רגע לנשום וקפה.
את החופשות שאין, והשחיקה ששכחה והזניחה אותך.
ושסוף סוף יעריכו אותך! וכולם יראו שגם את שווה!

כי צר לי לאכזב אותך, אבל כל אלו יהיו וישארו
גם כשתהיי עצמאית. (ואולי אף יתעצמו)
כי אלו לא קשורים רק בעבודה, אלא בסגנון ההתנהלות שלך,
ואותן את תמשיכי להביא בין כשכירה ובין כעצמאית.
וכדי שתעשי כבר היום את השינוי הנכון שיתן לך חופש אמיתי
קצת לפני שאת עוזבת, וקצת לפני שהלקוחות יגיעו בשטף…

הנה לך שלושת טיפי הדגל שלי שלמדתי מתוך הניסוי והטעיה.

1. לפתוח את העסק ממקום של החלטה שקולה ממקום חיובי ולעשות את השינוי מתוכנן ובהדרגה ולאחר בירור מעמיק ויסודי, (רצוי בתוך עבודתך כשכירה ולעזוב בהדרגה.)
חשוב מאד לשים לב מה המניע/מנוע לפעולה הזו,
ושהיא תהיה ממקום חיובי ולא מתוסכל,
(נמאס לי! נשבר לי! כואב לי!)
כמובן שהתסכול הזה חיובי מאד בשלב של לפני לקיחת ההחלטה,
התסכול של שנים בכלא של מסגרת שכירה
רק כי את נאחזת בתלוש הבטוח שבקושי משלם חשבונות
והצייתנות, הכניעה והריצוי של הממונים עליך…
השתלטנים,התובעניים, הנצלנים,הקפדניים והמעצבנים
שלרוב מעניין אותם רק תפוקה ומתייחסים אליך כמכונה
ומודדים את שוויך בתפוקה שאמורה להנפיק את הכסף הגדול,
בתמורה לעבודה מייגעת שעשית, בלי קרדיט.
ובאמת היגיע כבר הזמן, שתזוזי, שתגדלי, ותחיי.
והגיע הזמן שתממשי, תגשימי ולא תהיי רק סביב..
סביב העבודה, הבית, הנקיון, הילדים…(והבעל המגודל

בד"כ הן דחיפה מעולה מאזור הנוחות,
אבל את הפעולות לעשות מהמח, לא מהרגש.
מהמקום שרוצה להעניק ולתת ולגדול ולהתעצם,
ושיהיה לי זמן לחיות, ולהנות, ולנהל את הלו"ז שלי מתוך בחירה
ושאוכל לאזן בין כל התחומים
ולשים גבולות בריאים לשעות לעומס וללחץ.
ולתת לי הזדמנות להרוויח יותר,
בפחות שעות וביותר הנאה,
שפשוט ישלמו לי על מה שאני הכי אוהבת לעשות,
ולפתח יצירתיות, דמיון ואת כל האפשרויות הפתוחות…
והבלתי מוגבלות…בגבולות הבוס והשעות.

חשוב מאד לעשות עבודת שטח,עבודת עומק ותכנון:
שהמטרה שלך ושל העסק תהיה ברורה.
למה זה חשוב לך?
איזה עסק את רוצה? (מבוסס חוזקה+תשוקה)
כמה כסף את צריכה?
כמה כסף את רוצה?
כמה השקעה תצטרכי?
מה את מוכנה לעשות בשביל זה?
מה הגבולות שלך בעסק? (שעות, גביה, הנחות, מתנות)
מה תפקידך בעסק?
לדאוג לסביבה תומכת, ובטח לא להתייעץ עם אלו שלא.
להתייעץ עם מומחים, ללמוד מאלו שכבר עשו את זה,
לסיכום: לאט ובטוח, הדחף יכול לבוא מהתסכול, הפעולה ממקום חיובי.
תכנון ובירור לפני שאת עוזבת,
לעשות את השינוי ממקום בטוח.
הכי אידיאלי בעיני זה להתחיל כשאת עדין שכירה,
גם אם אין לך זמן לנשום,
תמצאי אותו בדרכים, בלילות ובמוצ"ש חורפיים
כי כל עסק דורש למידה ורכישת מיומנויות
ואת כל זה לא כדאי על חשבון העסק,
בהתחלה לא הכל ברור ואין הרבה לקוחות,
זה הזמן להתנסות בלי לצבור חובות
וכשיגיעו יותר לקוחות,
תתחילי להוריד שעות בהדרגה,
תתחילי לנהל את הלו"ז הקצר שיש לך
ותעשי את כל הפעולות הנדרשות
לפחות עד שתצליחי להרוויח מהעסק
בגובה המשכורת.

2. לדעת לשים גבולות ברורים.
אחד הדברים הכי חשובים
לפני שעושים את המעבר,
הוא להחליט על הגבולות והמסגרת של העסק,
שיתנו לך וללקחות בטחון וחופש לנוע במסגרת
ולא יהפוך חלילה להפקרות שתגביל אותך.
בהתחלה חשוב בעיקר לשים גבולות על שעות העבודה,
ולנהל לו"ז שיש בו כל מה שאת רוצה וחשוב לך,
כדי שישמרו על האיזון בין העסק לשאר התחומים.
ולא חלילה שתתחילי להיות עצמאית מוגבלת,
שמוותרת על אוכל, שינה, ספורט, משפחה חברים ותחביבים.
הגבולות נותנים לך חופש אמיתי להתפרע במסגרת
בלי ללכת לאיבוד. ושישארו לך חיים.
בשלב ראשון הייתי מכניסה גבולות
בשעות עבודה,
הגביה ואופן התשלום.
תקציב הוצאות.
(שכמובן כל אחד מהם נושא בפני עצמו.)

3. עובדים עם מה שיש.
אחת הבעיות שרוב בעלי העסקים מתמודדים בפתיחת עסק
היא חוסר בטחון, הפחד מהכשלון
ואחת מהדרכים הכי נפוצות להתמודד עם זה,
הוא להגרר להוצאות גדולות שצוברות חובות
כמו קורסים,לימודים, מנטורים ותוכניות ליווי יקרות
שאין לך כרגע מאיפה לשלם,
ותמיד התירוץ שזו השקעה ולא הלוואה
ההיצע בחוץ רווי ומשכנע ואת "חייבת" כל אחד מהם,
בשביל לגדול,לפרסם ולשווק,
ומה שאת צריכה זה בעצם:
עוד בטחון, עוד נסיון, עוד הוכחות
שאת מקצועית, שווה, ומעל המתחרים.
הדרך הכי טובה היא לצבור עוד נסיון (גם בחינם)
להעלות את הבטחון, לקבל המלצות והפניות
ואח"כ לשלם על שירותים שאת מסוגלת ויכולה,
לימודים,פרסום, יועץ עסקי וכ'
העסק לא יכול לרוץ יותר מהר ממך,
גם אם תשקיעי בו כסף שאין לך,
אם עדין לא רכשת את המיומנות והמקצועיות
הכסף שאין לך ותשקיעי לא יקצר לך את הדרך,
לרוב הוא רק יעכב אותך ויוסיף לך חובות ופחדים.

והכי חשוב לזכור בהתחלה,
אנחנו אחראיות אך ורק על הפעולות וההשתדלות
ואלוקים על הפרנסה, התוצאות וההכנסות.
אל תנסי לקחת שליטה על האחריות שלו
אל תנסי לעבור את הגבולות בשעות נוספות
קחי אחריות רק על שלך, תאמיני לי זה מספיק.
פתחי כל יום את העסק עם חיוך גדול ותחושת שליחות
ותחשבי, איך אני יכולה לעזור? איך אני יכולה יותר טוב היום?
רק היום.
בסוף החודש, למדוד תוצאות, מה עשיתי טוב?
מה אני יכולה לשפר בחודש הקרוב?
תשקיעי בעצמך, תני לעצמך, ועצמך יביא את מה שיש לך
הכי במיטבך, את ההשקעה הכי טובה בעסק!!

וסגולה בדוקה וידועה לפרנסה:
לקרוא כל יום 10 שורות מחובת הלבבות 4 פעמים.

אשמח ללייקים ושיתופים,
ולתת מענה לשאלות נוספות.

פוסטים אחרונים :

דילוג לתוכן