היית הולכת על מנגל בוער או שרק אני משוגעת???
היית הולכת על מנגל בוער או שרק אני משוגעת???

בס"ד

מסתבר שלפחד מהפחד זה הכי מפחיד,
ומרוב שזה מפחיד לא תמיד אנחנו מודעים לקיומו
אנחנו משתדלים להדחיק, להשתיק, ובעיקר ל ב ר ו ח
ומהר מהר…לפני שניתפס, עכבר, עכבר נוס נוס נוס…
וכדי לא לפגוש אותו אנחנו נעשה הכל כולל הכל!!
אז לפני שאני ממשיכה, שלא תברחי לי…
הנה הלינק להדרכה 7 הפחדים המונעים מאיתנו לחיות בייעוד:
וכדי שלא תפחדי לי, נתתי גם כלים להתמודדות עם כל אחד מהם.

לפני כ 4 שנים, בסדנא של טוני רובינס בלונדון,
הלכתי על מנגל בוער 12 צעדים ולא נכוויתי,
זו היתה חוויה מטורפת!! עם תובנות מרחיקות לכת,
ואני זוכרת את הרגע שלפני, שהיגיע תורי,
ופשוט קפאתי מפחד, נשימתי נעתקה,
ולא הצלחתי לזוז, רעדתי…
ולא הבנתי איך זה קורה לי, תמיד נחשבתי לאחת האמיצות
כ"כ רציתי וחיכיתי לזה כבר שנים
זה היה אחד החלומות שלי,

ופתאום?? שכחתי כל מה שידעתי, ורציתי
זזתי מהתור והרגשתי לוזרית, והתבוננתי על כל השאר בקנאה…
שמעתי הרבה צרחות, לא ידעתי אם זה כאב או נצחון,
ונסיתי שוב לחזור לתור, וחוזר חלילה,
לפחות 3-4 פעמים, נכנסתי ויצאתי מהתור,
וכל פעם בפחד גדול יותר, שהקטין את הסיכוי להתמודד…

ידעתי רק דבר אחד, "אין מצב שאני חוזרת לארץ בלי לעשות את זה"
עם או בלי כוויות, (רק לא בארץ זרה שאין לי מושג מי יטפל בהן…)
אז התחלתי לעשות לעצמי שיחות בראש איך כן אני עושה את זה?

טוני עשה לנו שטיפת מח כל אותו היום וטען שהתודעה חזקה מהמציאות,
וכשנתן הוראות להליכה על המנגל הזהיר: (רק אל תנסו את זה בבית!!)
• להיות מפוקסים ולא להסיח את הדעת מהתודעה
• להגיד כל הזמן תוך כדי הליכה, משטח קר (באנגלית)
• ולא לרוץ (שלא תידבק הרגל) רק הליכה מהירה
וככופרת ומרדנית שכמותי חשבתי לעצמי מה זה השטויות הללו?
ובמיוחד שהכרתי לפחות 2 אנשים שחזרו משם עם כוויות,
וחשבתי לעצמי, במה אני כן מאמינה?

ואז אוטומטית עלה לי הפס':
"כי תעבור במים איתך אני ובנהרות לא ישטפוך
כי תלך במו אש לא תיכווה ולהבה לא תבער בך"
והבנתי שהוא לא המציא את זה, ויש לי עוגן מספק…
מילים אלו נסכו בי בטחון ועם זה עליתי, עשיתי את זה במהירות
וכשסיימתי בקושי האמנתי שאני חיה, ושרפה לי הרגל ממש כמו כוויה,
וכשבדקתי לא היה שום רמז לכוויה, כף רגל חלקה.
אפילו לא אדמומיות, לא האמנתי שזה יכול להיות.

בלילה, התעוררתי בבהלה עם אותו כאב, ובמציאות נאדה, אפס
לא היה ולא נברא, אין שום סממן או אזכור לכוויה
ואז הבנתי בצורה העוצמתית והמוחשית ביותר
שלפחד יותר כואב מהפחד.

אז מה נזכרתי בזה פתאום ככה באמצע היום???
לאחרונה אני פוגשת המון לקוחות
בתהליך למציאת הייעוד באחד על אחד,
והדבר הראשון שעולה,
כשאנחנו רק מתקרבים או מתחילים לגעת בייעוד
הוא הפחד, השיתוק, הרצון לברוח…
האמיצות בוכות, ואני מתחילה לרעוד מהתרגשות,

מה כ"כ מפחיד אותנו בלהיות אנחנו במלוא הדרנו??
ואני שואלת את עצמי, איך זה יתכן??
שגם אם את שיודעת שאת כ"כ מוכשרת ומיוחדת
את עדין פוחדת, ואת עדין לא בייעוד שלך?
או שאת חושבת שאת כבר בייעוד שלך
אבל מתה מפחד להרוויח כסף?

אז כדי שגם את תנצחי את הפחד,
הנה לך ארגז נהדר להתמודדות עם פחדים בכלל…
והתמודדות עם הפחד לחיות את הייעוד שלך בפרט…
כי אין סיבה בעולם, שתחיי בפחד…
אנחנו כ"כ מוגנות ואהובות בידיים הרחומות של ה'
ששולח לך את השליחים המדוייקים במקום הנכון,
אל תרוצי הלאה, אין לך באמת ממה לברוח
אני בטוחה שגם את מדהימה מיוחדת ומיועדת,
והייעוד הייחודי שלך קורא לך!! והוא לא יעשה את זה בלעדייך
קבלי את המתנה:
ואולי עוד היום תצליחי להסיר את המחסום שעוצר אותך,
מלחיות את החיים האמיתיים בייעוד שלך!
כי רק את יכולה לעשות את זה!

ואם עולה לך פחד שלא הזכרתי, שתפי אותי ואשמח לעזור.
ובדיוק מתנגן לי השיר בוא במילים : "ספר לי על רגעי הפחד, קל יותר לפחד ביחד…"
קטע, לא הכרתי ממש את המילים רק את הפזמון הזה,
האזנתי לו עכשיו (בביצוע מדהים של עברי לידר) ואני קולטת שהשיר הזה
זה בדיוק הסיכום למה שכתבתי…

אז בואו נפחיד את הפחד!! כי אנחנו הרבה יותר גדולים!
גילו נאות: את התמונה צילמתי באיסור מוחלט לצלם את המנגלים,
ומהפחד שיקחו לי את הטלפון לא הצלחתי לצלם בבהירות ורואים רק חצי מנגל (במציאות זה בערך 2.5 מ')

פוסטים אחרונים :

דילוג לתוכן