בס"ד

מהתגובות שקיבלתי על הפוסט הקודם
על הקושי לעשות שינוי במקום העבודה
הנושא שהכי הרבה עלה
הוא נושא האומץ,
וראיתי שהדבר שהכי הרבה תוקע אותנו
זה הפחד, או העדר האומץ

למעשה אומץ הוא היכולת להתמודד
עם פחד, כאב, סכנה וחוסר וודאות
שהייתי מגדירה כאומץ פיזי
לצד אומץ מנטאלי שאז היכולת
להביע את עצמי באותנטיות ולהתמודד
עם ביקורת, שיפוטיות, בושה, דחיה, וכד'

ובנושא של שינוי קריירה (ובכלל) ראיתי
שהפחד העיקרי הוא חוסר וודאות
רובינו מוכנים לסבול מאד לאורך זמן
ורק לא להיות אפילו זמן קצר
במקום של חוסר וודאות
שלא נדע איך יגמר החודש,
ומאיפה נשלם את כל המחוייבויות?
והדמיון יצירתי ודרמטי במיוחד
הוא לוקח אותנו רחוק…
ובד"כ 99% מהפחדים שפחדנו לגביהם
לא באמת יתרחשו
יוצא שאנחנו מעסיקים את עצמינו בעיקר
מהפחד לגבי דברים שכנראה לא יקרו
ואלו שיקרו, יגיעו בהפתעה גמורה
בלי היכולת למנוע או לשלוט בהם

לכן עדיף ורצוי להתמקד
במה אני רוצה שיקרה
ובאיך לממש את עצמי יותר?
ומהי בכלל התשוקה/האהבה שלי?
ומה החלום שלי?
שאולי כבר הסכמתי לשכוח,
רק בגלל שנתתי לפחד להשתלט עלי
ולנהל אותי ולהגיד לי מה לעשות

ההיפך מפחד זו אהבה,
פחד- זה הרצון להימנע או לברוח מתחושה לא נעימה
אהבה – זה הרצון להתאחד עם הגורם לתחושה הנעימה

אז איך עושים את השינוי למרות הפחד?
ואיך מגייסים את המשאב היקר אומץ?

1.קודם כל, לזהות את הפחד שלי,
להבין ממה באמת אני פוחד/ת?
לזהות את הדפוס ולמצוא עוד מקומות
בהם הפחד שיתק ועצר אותי מלהתקדם
ולהכיר אותו מעט, דע את האוייב…

2.להסכים לקבל את הגרוע מכל,
ישנה אמרה סינית ידועה: "שלוות נפש אמיתית
נובעת מההשלמה עם הגרוע מכל"
לשוחח עם הפחד ולהבין מה באמת מפחיד אותי?
ומה יקרה אם ח"ו הוא יתממש?
ומה הדבר הכי נורא שיקרה בסיטואציה?

3.להישאר רגע עם הפחד, להביט בו באומץ,
ולא לנסות למצוא פתרון מיידי, או ללכת למקרר
פשוט לדבר איתו בגובה העיניים,
להקשיב לו, לשמוע מה הוא רוצה לאמר לי?
מפני מה הוא מנסה להגן עלי?
ורק לחבק אותו ולהודות לו
לתת לו יד ולגייס אותו למסע

4.לפתח הערכה עצמית,
לקבל ולאהוב את עצמי,
ככה, הלא מושלמ/ת והפחדנ/ית
ולדעת שבכל העולם כולו
יש אך ורק אחד/ת כמוני
ופשוט להיות אני, שזה הכי לא פשוט:)

5.ללמוד את סגנון האומץ שלי לו אני זקוק/ה
יש כאלו שצריכים לאט לאט בקצב נצחי
ויש כאלו מהר מהר מבלי להביט לאחור
ויש כאלו שצריכים אותו בשקט ולבד
וכאלו שצריכים מסיבת תמיכה, וכן הלאה

6.להיזכר במשהו אמיץ שעשיתי
מה היה שם? מה עשיתי?
מה נתן לי את העוצמה והנחישות?
באילו משאבים השתמשתי?
ולדעת שהם שלי, ובכל רגע נתון
אני יכולה לגייס אותם ולהשתמש שוב.

7.לייצר דיאלוג חיובי עם השינוי,
לדמיין את עצמי אחרי השינוי,
להרגיש ולחוות את כל הרגשות החיוביים
שהשינוי הזה יביא אל חיי,
ולשאול האם זה השנוי שאני רוצה?
האם הוא שווה את המאמץ והאומץ?
(יכול להיות שבשלב הזה יעלו פחדים נוספים)
האם אני מוכנ/ה? מה המחיר?
האם אני מסוגל/ת לשלם את המחיר?
מה הפעולות שאצטרך לעשות?
מה הפעולה הראשונה שאני יכול/ה לעשות עכשיו?

והכי חשוב לזכור:
אנחנו לא לבד,
הרצון/ התשוקה היא הדרך של אלוקים
לדבר דרכינו ולהוביל אותנו,
ואנחנו הכי בטוחים ומוגנים בעולם
אז אפשר להשען קצת לאחור
להניח את הראש,
ולהרפות מכל השקיות שסחבנו,
הוא יקח אותם, הוא יסחב לנו
אם רק נסכים לשחרר ולבטוח.

ולסיום, נזכרת במשחק שהיינו שואגים כילדים
מי מפחד מכושי? אף אחד!
אם יבוא? שיבוא
אם ירדוף? שירדוף
אחת שתיים שלוש,
כושי בא לטרוף!!!
ו….רצים בטירוף…
מכירים? זוכרים?
מי מצטרפ/ת?